קרית ענבים הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל באזור ההר בשנת תר"פ 1920 בין מקימי "תנובה" על ידי שווק חלב ותוצרתו לתושבי ירושלים כבר משנות ה-20. בסיס "הגנה" ופלמ"ח במאבק על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות ב-1948.
קרית ענבים הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל באזור ההר בשנת תר”פ 1920
בין מקימי “תנובה” על ידי שווק חלב ותוצרתו לתושבי ירושלים כבר משנות ה-20.
בסיס “הגנה” ופלמ”ח במאבק על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות ב-1948.
בשנים 1913–1914 נרכשו קרקעות דִּילְבּ, לימים קרית ענבים, מהאפנדי של אבו גוש על ידי “החברה להכשרת היישוב” בראשות ד”ר ארתור רופין. הרכישה כללה כ-2,000 דונם באזור עין חמד על כביש ירושלים. לאתר הגיעו חלוצים אנשי העלייה השנייה, בהם יעקב פת, אשר הכשירו את הקרקע ונטעו בה עצי זית. הנקודה נעזבה ב- 1914 ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוחלט ב”מחלקת ההתיישבות” שהקים “ועד הצירים”, לימים “ההנהלה הציונית”, על הכשרת הקרקעות בדילב, ועל הקמת ישוב באתר בידי חלוצים אנשי העלייה השלישית. בשנת 1920 עברו הקרקעות לרשות “הקרן הקיימת לישראל”. בעבודות הכשרת הקרקע השתתפו כמה חבורות חלוצים וחלוצות; ביניהם אנשי גדוד העבודה ו”השומר הצעיר”; חבורות אלו הקימו אחר כך יישובים בעמק יזרעאל. קבוצת החלוצים אשר יועדה להתיישבות של קבע באתר, נוסדה באוקראינה בשם: “קואופרטיב ארץ ישראל”. היא הורכבה משתי קבוצות של חניכי “החלוץ”: קבוצת “ארץ ישראל”, מפרֵלוקי, וקבוצת “למתנדבים בעם” מקמניץ-פודולסק.
ראשית הקיבוץ
בשנים 1913–1914 נרכשו קרקעות דִּילְבּ, לימים קרית ענבים, מהאפנדי של אבו גוש על ידי “החברה להכשרת היישוב” בראשות ד”ר ארתור רופין. הרכישה כללה כ-2,000 דונם באזור עין חמד על כביש ירושלים. לאתר הגיעו חלוצים אנשי העלייה השנייה, בהם יעקב פת, אשר הכשירו את הקרקע ונטעו בה עצי זית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוחלט ב”מחלקת ההתיישבות” שהקים “ועד הצירים”, לימים “ההנהלה הציונית”, על הכשרת הקרקעות בדילב, ועל הקמת ישוב באתר בידי חלוצים אנשי העלייה השלישית. בשנת 1920 עברו הקרקעות לרשות “הקרן הקיימת לישראל”. בעבודות הכשרת הקרקע השתתפו כמה חבורות חלוצים וחלוצות; ביניהם אנשי גדוד העבודה ו”השומר הצעיר”; חבורות אלו הקימו אחר כך יישובים בעמק יזרעאל. קבוצת החלוצים אשר יועדה להתיישבות של קבע באתר, נוסדה באוקראינה בשם: “קואופרטיב ארץ ישראל”. היא הורכבה משתי קבוצות של חניכי “החלוץ”: קבוצת “ארץ ישראל”, מפרֵלוקי, וקבוצת “למתנדבים בעם” מקמניץ-פודולסק.
ששה חלוצים ראשונים, ביניהם חלוצה אחת, נשלחו על ידי האספה המייסדת של הקבוצה: יהודה לביטוב, אברהם ליכטרוב-בן-נריה, זיתה גולשטיין, שלום קאושנסקי, והאחים עזריה ואברהם ברכר-קריתי. הם יצאו לארץ על סיפון האוניה “רוסלאן”, אשר הפליגה מנמל אודיסה לארץ ישראל ב-1919, ועל סיפונה 637 עולים רשמיים, ועוד כמה מעפילים נסתרים. לאחר הגיעם לארץ ישראל, התיישבו בקרית ענבים והניחו את היסוד החומרי לשאר החבורה.
לביטוב מנהיג הקבוצה רשם בכתב העת “הפועל הצעיר”:
צִבור הפועלים שהתרכזו פה בחדשי הקיץ עסוק בהכשרת האדמה, מלקטים ומסקלים את האבנים, משמידים את הקוצים, בונים ומקימים את המדרגות העתיקות. זוהי התחלת העבודה הגדולה העומדת לפנינו בסביבות ירושלים, ההרים עוטים שוב את לבושם העתיק, הקרקע שלא ראה מעודו מחרשה אירופאית, נהפך בחרישה קיצית עמוקה. למקום זה נשקף עתיד מזהיר. בזיעת העובד יכוסו ההרים החשובים ביערות, וכשיקומו ההרים לתחיה יקומו לתחיה גם האנשים, תוקם לתחיה גם ירושלים.
– יהודה לביטוב, מכתב מדילב, הפועל הצעיר, 45, י”ג באלול תר”ף, 27 באוגוסט 1920, עמ’ 14.
שנות ההקמה
עשר השנים הראשונות היו קשות למייסדי היישוב. ההתיישבות בהר היה רצופות בקשיים וכשלונות. הקושי העקרי היה מצוקת המים. בתכנון המוקדם היו אמורים לקבל מים ממעיין דילב הסמוך. אולם התברר כי הוא מעיין אכזב, ועם תום החורף פסקה אספקתו. המתיישבים נאלצו להביא מים מבור מים מרוחק, או לקנותם משכניהם הערבים בעין נקובא ולהובילם בחביות על גבי חמור או עגלה. חברי קריית ענבים נאלצו להתמודד עם בעיות בריאות קשות, ואף עם תמותה בעקבותיהן, בעיקר בקרב הילדים. העבודה הייתה מפרכת, המים היו מזוהמים בחיידקים, תנאי מגורים בלתי הולמים, והתנאים הסניטריים ירודים. כל אלו נתנו במתיישבים את אותותיהם. חברי הקיבוץ שחלו במחלות קשות עזבו ארעית לאזור חם בארץ, וחזרו אליו רק לאחר תקופת הבראה.
מנהיגי התנועה הציונית ראו בקיבוץ קרית ענבים משק חקלאי חלוצי, ראשון בשרשרת יישובים שיקומו, ויספקו לתושבי ירושלים תוצרת חקלאית; הוא יהיה חוליה חשובה בשרשרת כפרים עבריים אשר יקומו סביב העיר. אך לנוכח הקשיים המרובים, הביעו המוסדות המיישבים ספקות באשר לעתיד היישוב. ובנוסף, בשנת 1920 החליטה “ועדת הראורגניזציה” של “ההנהלה הציונית” לצמצם את תמיכת ההסתדרות הציונית בהתיישבות השיתופית בהר, כמו באתרים אחרים בארץ, מפאת משבר תקציבי. בזכות התערבותם של רופין והאגרונום עקיבא אטינגר המשיכה הקרן הקיימת לתמוך באנשי קרית ענבים, שלא איבדו תקווה; והם החלו לתכנן את ענפי המשק. הוחלט על גידול ירקות, הקמת לול, רפת, כוורת, ועל הכשרת שטחי פלחה, כרמים ומטעי נשירים. קק”ל הקימה ביישוב תחנת ניסיונות לבדיקת אפשרויות ההתיישבות בהר.
התברר כי ישנו ביקוש רב לחלב טרי ומוצריו. בשנים 1922-1923 נרכשו פרות וענף הרפת החל להניב הכנסות. ב-1927 בעקבות רכישת פרות בהולנד נסקה תפוקת החלב קריית ענבים לגבוהה בארץ, והתחולל מהפך כלכלי מהפסד לרווח נקי.
עד שנת 1924 התוצרת החקלאית של הקיבוץ שווקה דרך “המשביר”. בשנה זו התארגנו חברי קרית ענבים יחד עם חקלאים במושבה מוצא ובמושב עטרות. והוחלט על הקמת קואופרטיב ליצרני חלב במחוז ירושלים בשם “המחלבה המשותפת של משקי העובדים”. בראשיתה, שכנה המחלבה במחסן בשוק מחנה יהודה במרכז העיר. ב-1925 הקימו אנשי קרית ענבים בירושלים, לראשונה בארץ, מזנוני זיכיון למכירת חלב שתייה ותוצרת חקלאית בשם “תנובתנו”. בשנים 1926-1927 הם איחדו את המחלבה בירושלים, אל תחת קורת גג ארצית של איגוד חקלאים חברי ההסתדרות הכללית. איגוד זה, שהוקם על ידי אליעזר יפה, נקרא בשם: “תנובה”.
בשנת 1940 הועלתה לראשונה הצעה להקמת בית מרגוע בקיבוץ. פונו כמה בתים ביישוב, סודרו מטבח ושירותים. ובמשך שני חודשי הקיץ התארחו בקרית ענבים כ-300 אורחים. הענף החדש זכה להצלחה רבה. הוקמו גם סדנאות ובתי מלאכה; תחילה רק לצורכי המשק. אך עם תוספת במיכון ובכוח אדם מקצועי החלו לייצר מוצרים גם למכירה. כמו כן הוקמו ענפי שרות נוספים: מכבסה, מתפרה וסנדלריה.
בין מאורעות תרפ”ט למלחמת השחרור
רוב שנות המנדט הבריטי קרית ענבים היה יישוב עברי בודד מוקף כפרים ערביים; ובכל תקופה של מתיחות היה מוקד להתקפות. ב-1921 נחפרו חפירות הגנה ראשונות, מהצריפים עד לבנין האבן היחיד, שבו הייתה הרפת. במאורעות תרפ”ט 1929 נהרסו חולדה, הר-טוב וכפר אוריה. במאורעות תרצ”ו 1936 ניסו ערבים לחדור אל היישוב; והוקמו עמדות מגן באתרים נקודתיים גבוהים בשטח היישוב, הקרויים: “המזבח” וה”סנטוריום”, ומעל היישוב, במעלה ההר.
במלחמת השחרור מילאו קיבוץ קרית ענבים, וקיבוץ מעלה החמישה, הסמוך לו, תפקיד חשוב באכסנת הכוחות הלוחמים של ההגנה, הפלמ”ח, ולאחר מכן, צה”ל. מיקומו הגאוגרפי הנחבא בין ההרים, ועם זאת בקרבת העיר על אם הדרך לירושלים אפשר למקם בקיבוץ בסיס אמונים מרכזי, וכנקודת יציאה לקרבות הרבים שהתחוללו באזור. רבים נפלו בסביבות קרית ענבים במאבק על פתיחת הדרך לירושלים ועל ההגנה על היישוב עצמו; הם נטמנו בבית הקברות הצבאי בקרית ענבים. ב-25 במאי 1948 התקיפו כוח משורין של הלגיון הירדני את קרית ענבים והגיעו עד לגדרות היישוב. לאחר קרב קשה נבלם הכוח כקילומטר אחד מצפון ליישוב. ושם נקבע קו הגבול של מדינת ישראל עד למלחמת ששת הימים.
לאחר הקמת המדינה החל פיתוח מזורז של הקיבוץ. נוספו קרקעות חקלאיות, הוקמה רשת השקיה אשר חוברה אל המוביל הארצי, נבנו לולים ורפתות חדשים, והוכנסו מיכון ואוטומציה מודרניים למפעלי הקיבוץ.
הקיבוץ היום
בשנת 2007 קיבוץ קרית ענבים הופרט ועבר למודל “רשת ביטחון”.
בשנת 2013 נפתח בקיבוץ מלון ספא ויין כרמים בשיתוף רשת ישרוטל.
בשנת 2015 נפתח במבנה בית הספר הראשון של קרית ענבים סניף מכינת “קול עמי” של הסוכנות היהודית , אשר קולטים יהודים מכל העולם ומהארץ לכאן למכינה קדם צבאית-חצי שנתית.
כיום הקיבוץ נמצא בתהליך הרחבה וקליטה של חברים חדשים ובנים חוזרים.
(לאתר פרויקט הקליטה לחצו כאן – קרית ענבים, להכניס קיבוץ לחיים)
100 שנה לקרית ענבים
ב- כ’ בתמוז תשע”ט, יולי 2019 (100 שנה לאחר איחוד הקבוצות באודסה לקבוצת “קואופרטיב ארץ ישראל” , לימים “קרית ענבים”), פתח הקיבוץ את שנת ה-100 להיווסדו באירוע מרשים, גדול ורב משתתפים.
האירועים שהגיעו לאחר אירוע הפתיחה היו מוקפדים, מעוצבים ומתוכננים בטוב טעם ובהמון השקעה ותשומת
לב, והקהל הצביע ברגליים, הגיע ושמח יחד, כולל חברים חדשים רבים שאך זה נקלטו והגיעו, למרות שאינם מתגוררים כרגע בקיבוץ.
בנוסף הוצאו לאור שני ספרים המגוללים את סיפורו של הקיבוץ לילדים ולמבוגרים. לקראת האירוע המרכזי והמסכם של שנת ה-100, הגיע נגיף הקורונה לעולם וטרף את הקלפים, את החיים ואת התוכניות וכמו לכל אורך ההיסטוריה, גם במקרה זה אספו בקיבוץ כוחות ויצאו לדרך חדשה ומאתגרת. ב-כ’ בתמוז תש”פ, יולי 2020 ציין הקיבוץ 100 שנה להיווסדו (100 שנה לאחר יום העלייה לקרקע) בפתיחת ״המפטמה – 100 שנות חדשנות חלוצית בקרית ענבים״, תערוכה הסוקרת את ההיסטוריה של הקיבוץ, תוך התמקדות באירועים פורצי דרך המעידים על תפישת עולם חדשנית המקדימה את זמנה בשלל תחומים שיצר הקיבוץ מתחילת דרכו ועד היום.
מקורות
1. ארכיון קרית ענבים
2. ד”ר יעל ויילר ישראל “ספר החיים של קרית ענבים, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ’ 149–159.
3. הערך: קרית ענבים בתוך ויקיפדיה:
